טיפול נפשי

החיים כבני אדם, מורכבים. תזוזה אינסופית בין ניתוק לחיבור, הצלחה וכישלון, חושך ואור. העולמות שלנו נוצרים באמצעות מחשבותינו; אך באופן פחות מובן, בתוך עומקן המסתורי של הרגשות, בידע המופשט של הלב ומתוך הקשר שלנו עם אנשים ועם הטבע.

טיפול נפשי הוא שיחה פתוחה על חווית החיים של הנפש. הקשר הטיפולי משלב שני דברים עיקריים: חקירה ותמיכה. חקירה של חווית הקיום: רגשות, רעיונות ואידיאולוגיות לגבי האני, אנשים אחרים והעולם כמכלול. תמיכה באדם דרך ליווי, קשר הדדי ומציאת שפה משותפת; הבנה וקבלה של ההחלטות שקיבלו והדרך שבחרו לחיות. עזרה בהתמודדות עם המחיר שבחירות אלו לוקחות.

הטיפול הוא התכוונות גם לקבל וגם לשנות את חוויית החיים, יצירה מודעת של נקודת מפנה. זהו חיפוש משותף שמטרתו להבין איך לחיות בעולם לא מובן ומבלבל שהאין/הכלום וחוסר המשמעות הוא גם בבסיס הקושי וגם המקור לכל מה שיש ולכל המשמעויות שמרכיבות את החיים שלנו. זהו ניסיון לתת משמעות למה שקורה בעולם הפנימי והחיצוני ולברר ביחד איך ניתן לחיות עם זה. הסבל האנושי לצורותיו השונות הוא חוויה שבו זמנית גם מעכבת וגם המפתח העיקרי להתפתחותו של האדם. הטיפול יכול לבנות הכרות עם הניגוד הזה.

הטיפול הוא בעצם יצירת קשר נפשי וקרבה רגשית. לעיתים המפגש עם מה שמקשה על התהוות הקשר או מאיים על התפתחותו, מאפשר התרחבות בהתמודדות שלנו עם הקיום.

כל פגישה מפגישה אותנו עם האתגר של הפיכת תחושה עדינה ולא ברורה, ומונולוג פנימי לדיאלוג. מפגשים אלה יכולים להפוך למאמץ משותף להתיר את צרור הסיפורים הנוקשה והאמונות עליהן אנו חיים, כדי לפנות מקום לקווים חדשים ולראות לאן הם יכולים לקחת אותנו.

פסיכולוגיה קיומית הופכת את מדע הפסיכולוגיה לאמנות של שיחה ויחסים אנושיים. היא אינה מבוססת על אמונה, תיאוריה או השקפת עולם ספציפית, אלא על הניסיון לחשוף, לאתגר ולפרש מחדש את האמונות והתיאוריות המבנות את החוויה של להיות אדם. זהו המשך ונגזרת מעשית של פילוסופיה ופנומנולוגיה קיומית: תחום חשיבה על קיומנו כבני אדם בעולמות, מסורות, תרבויות ומערכות יחסים, שמציע ניסיון פואטי להתעלות על הנטייה האנושית לתמצת ולמסגר את חווית החיים באמצעות מוסכמות ותיאוריות.